זכויות יוצרים


זכויות יוצרים הן זכות חוקית הניתנת ליוצר של יצירה מקורית המאפשרת לו לשלוט ולהגן על השימוש ביצירתו. זכות זו מעניקה ליוצר שליטה בלעדית על השימוש ביצירה שלו, כולל זכות להעתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי ויצירת נגזרות מהיצירה המקורית. המטרה של זכויות יוצרים היא לעודד יצירה וחדשנות על ידי מתן הגנה חוקית שמאפשרת ליוצרים ליהנות כלכלית ומוסרית מהיצירות שלהם. ללא זכויות יוצרים, כל אחד יכול להעתיק ולהשתמש ביצירה של אדם אחר מבלי להכיר בזכויות היוצר, מה שעלול לפגוע בהכנסות ובמוניטין של היוצרים.

מתי יצירה מוגנת?

יצירה מוגנת בזכויות יוצרים כאשר היא עונה על מספר קריטריונים חשובים:

סל תרבות ארצי: סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית מקיפה הפועלת בישראל משנת 1987, במטרה לחשוף תלמידים מגיל גן ועד כיתה י"ב לששת תחומי האמנות: תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית. התוכנית, המשותפת למשרד החינוך, החברה למתנ"סים והרשויות המקומיות, מאפשרת חשיפה שיטתית ומדורגת לאמנות איכותית תוך דגש על הכנה מוקדמת ועיבוד החוויה. מטרותיה כוללות הרחבת אופקים, טיפוח חשיבה יצירתית, פיתוח כישורי הערכה וטעם אישי, עידוד סובלנות וקשב לזולת והגברת המעורבות החברתית. התוכנית מלווה על ידי מנחים מקצועיים ומספקת לצוותי החינוך השתלמויות, כלים פדגוגיים ותמיכה טכנולוגית לצורך הפקת המיטב מהחשיפה לאמנות. להרחבה ראו: אתר סל תרבות ארצי.

 

קטגוריות מוגנות

רק יצירות שנכנסות לקטגוריות מסוימות כמו צילומים, סרטים, פיסול, מוזיקה, ציור, שרוט, שירה, ספרות או תוכנות מחשב, זכאיות להגנה. למשל, מוזיקה, תמונות וקטעי וידאו נחשבים ליצירות מוגנות ברוב המקרים, בעוד רעיונות או מושגים כלליים אינם זכאים להגנה.

מקוריות

היצירה חייבת להיות יצירה מקורית, כלומר יצירה שהיוצר פעל בה מאמץ יצירתי ולא העתקה ישירה של יצירה קיימת. דרישת המקוריות דורשת מינימום השקעה יצירתית מצד היוצר, אך זה לא בהכרח אומר שהיצירה חייבת להיות ייחודית או חדשנית במלואה.

זיקה לישראל

היצירה צריכה להיות קשורה לישראל – אם דרך זהות היוצר (למשל אם הוא אזרח ישראלי) או דרך מקום הפרסום הראשוני של היצירה. יצירות שיש להן זיקה למדינות אחרות באמנות בינלאומיות בהן ישראל חברה, גם כן זכאיות להגנה.

קיבוע

היצירה חייבת להיות מתועדת בצורה כלשהי, בין אם כתובה, מצולמת או מוקלטת. יצירה שאינה מתועדת בצורה מוחשית אינה זכאית להגנה משפטית. זהו תנאי בסיסי המונע מצב בו אנשים יטענו בעלות על רעיונות לא מתועדים או לא קונקרטיים.

יצירה לא תהיה מוגנת כאשר היא אינה עומדת באחד מהתנאים הנ"ל. לדוגמה, רעיונות כלליים או עובדות אינן נחשבות כיצירה מוגנת. כמו כן, אם היצירה היא העתקה של יצירה קיימת ללא תוספת יצירתית כלשהי, היא אינה זכאית להגנה. גם במקרה שבו היצירה לא תועדה באופן מוחשי (למשל, רעיון שלא נרשם או לא הוקלט), היא לא תוכל ליהנות מהגנת זכויות יוצרים.

כאשר אני בתור יוצר בעלים של יצירה מוגנת, אני זכאי לשני סוגים של זכויות: כלכליות ומוסריות.

  • זכויות כלכליות הן זכויות שמאפשרות ליוצר ליהנות מבחינה כלכלית מיצירתו:
    העתקה: הזכות להעתיק את היצירה או להפיץ עותקים ממנה.
    פרסום: הזכות לפרסם את היצירה לציבור בפעם הראשונה.
    ביצוע פומבי: הזכות לבצע את היצירה בצורה פומבית, כמו קונצרטים, תיאטרון או הקרנת סרט.
    העמדה לרשות הציבור: הזכות להעמיד את היצירה לרשות הציבור, למשל על גבי פלטפורמות דיגיטליות.
    עשיית יצירה נגזרת: הזכות ליצור יצירה חדשה המבוססת על היצירה המקורית (לדוגמה, עיבוד ספר לסרט).

זכויות אלו הן בלעדיות ליוצר, אך ניתן למעשה ״לרכוש״ ממנו את הזכות על ידי תשלום ובכך ניתן לבצע שימוש ביצירה!

  • זכות מוסרית היא זכות אישית ולא כלכלית, שנשמרת ליוצר גם אם הוא מכר את הזכויות הכלכליות:

הזכות לשלמות היצירה: היוצר יכול להתנגד לשינויים ביצירתו שיפגעו במוניטין שלו.
הזכות לקרדיט: הזכות לדרוש שהשם שלו יופיע ביצירה שלו כמי שיצר אותה.

השימוש ביצירה מוגנת אפשרי רק אם קיבלת אישור מהיוצר או בעל הזכויות. ישנם מקרים בהם השימוש מותר ללא אישור, כמו במקרים של "שימוש הוגן", אך חשוב להבין את הגבולות וההגבלות של היתר זה.

שימוש הוגן הוא חריג לחוק זכויות יוצרים שמאפשר שימוש ביצירה מוגנת במקרים מסוימים. הפסיקה הישראלית מכירה במבחן מטרת השימוש, שנועד לקבוע אם השימוש נעשה למטרה לגיטימית כמו לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, או הוראה במוסד חינוכי.

מבחן מוכר נוסף הוא מבחן הוגנות השימוש, בו השימוש נבחן לפי קריטריונים כמו:

  1. מטרת השימוש: האם השימוש מסחרי או לא מסחרי?
  2. אופי היצירה: האם היצירה יצירת אמנות או יצירה פומבית?
  3. היקף השימוש: בכמה מתוך היצירה המקורית נעשה שימוש? (כמותי ואיכותי).
  4. השפעת השימוש על ערכה הכלכלי של היצירה: האם השימוש מפחית את ערך השוק של היצירה?

קיימות גם יצירות יתומות: אלו יצירות שאין עליהם זכויות ידועות או שלא ניתן לאתר את בעלי הזכויות בהן. השימוש בהן דורש מאמץ סביר לאתר את היוצר, ואם לא נמצא, יש לציין זאת במפורש בכל פרסום

כללי ברזל בזכויות יוצרים: עשה ואל תעשה

שימוש בתמונות לפרסום

לעולם אין להשתמש בתמונות מהרשת או מכל מקור אחר כדי לפרסם מופע או אירוע מבלי לקבל אישור מבעל הזכויות בתמונה. 

ציטוט משיר לצרכים פרסומיים

אין להשתמש בציטוטים משירים או מיצירות לצורך קידום מופע או שירות. גם אם יש לכם רישיון שימוש פומבי מאקו"ם, זה לא כולל שימוש בפרסומות, ולכן יש להימנע מכך.

ערבי מחווה ליוצרים

ערבי מחווה הם יוזמה מבורכת, אך אם אתם מתכוונים למכור כרטיסים לערב שמוקדש לשיריו של יוצר או מבצע, יש לקבל את אישורו של היוצר או המבצע, גם אם קיים רישיון "שמיכה" של אקו"ם.

קרדיט ליוצרים ומבצעים

תמיד יש לתת קרדיט ראוי לכל יוצר או מבצע. קרדיט נכון יכול למנוע בעיות משפטיות בעתיד ולהראות כבוד ליוצרים.

שימוש מסחרי ביצירות

גם אירוע שבו נמכרים כרטיסים במחיר נמוך, כגון 15 ₪ במתנ"ס המקומי, עלול להיחשב כשימוש מסחרי. יש לוודא שהשימוש ביצירות עומד בדרישות החוק.

שימוש ברשתות חברתיות

"מי כבר ישים לב?" – גם ברשתות החברתיות שימוש לא מאושר ביצירה יכול להוביל לתביעות.

טענת "תום לב"

טענה של "לא ידעתי" או "לא התכוונתי" אינה מתקבלת בבית המשפט. מנהלי תרבות מצופים להכיר את החוק או לברר מראש לפני השימוש ביצירות מוגנות.

שימוש בתמונות מגוגל

העובדה שתמונה נמצאה בגוגל אינה מתירה את השימוש בה. הדבר עשוי להשפיע רק על גובה הקנס במקרה של הפרה, אך לא על עצם העבירה

שימוש בשורה משיר

גם אם מדובר בשורה אחת בלבד, אם היא מזוהה וחשובה, אין להשתמש בה ללא היתר. אין להשתמש אפילו בציטוט קצר מבלי לוודא את החוקיות.

רישיון מאקו"ם

תשלום לאקו"ם הוא חשוב, אך אינו מספיק. לא כל היצירות מנוהלות על ידי אקו"ם, והרישיון שהם נותנים הוא לשימוש פומבי בלבד, לא לשימוש מסחרי. לפעמים אקו"ם כלל אינו רשאי לתת רישיון לשימושים מסוימים, ולכן יש לוודא כל פרט מראש.

רשימת איגודי תמלוגים בישראל ואנשי קשר רלוונטיים

אקו"ם

אגודה השומרת על זכויות יוצרים (פזמונאים, מלחינים, מעבדים מוזיקליים, משוררים, סופרים, מתרגמים, מו"לים). אקו"ם מעניקה רישיונות שימוש, גובה תמלוגים עבור שימוש ביצירות ומעבירה אותם ליוצרים. סוג הרישיון וגובה התשלום נקבעים לפי מס' פרמטרים כגון סוג המשתמש, היקף השימוש, מהות השימוש ועוד. 

איתור יצירות: https://nocs.acum.org.il/acumsitesearchdb/?lang=iw

באקו"ם יש מחלקות שונות העוסקות ומטפלות בכל תחום. המח' הרלוונטיות למוסדות וארגוני התרבות הן:

מחלקת מופעים 03-6113435

מחלקת חברים (מרכז שירות ומידע) 03-6113456

ערן אוחנה – סמנכ"ל יוצרים | טל' 03-6113418  | מייל: Erano@acum.org.il

תל"י

חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל בע"מ . תל"י היא מונופול זכויות בתחום האודיו ויזואל ומייצגת את זכויותיהם של במאים ותסריטאים ביצירות. 

www.tali-rights.co.il

אנשי קשר בתל"י: 

משרד:  03-5669574 

בנושא זכויות: מרב קליין  merav@tali-rights.co.il

בנושא רישיונות: אבי לביא  Finance@tali-rights.co.il

אשכולות

חברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל המשמשת כארגון האמנים המבצעים היציג בישראל ומייצגת על פי חוק את זכויות המבצעים של כל האמנים והאמניות המבצעים בישראל ובהם: שחקנים, זמרים, בדרנים, מדבבים ורקדנים, כהגדרתם בחוק זכויות מבצעים.

www.eshkolot.co.il

משרד: 03-5253737

ינה קליפר – מנהלת לקוחות אינטרנט ופרטיים yana@eshkolot.co.il

רשימה מלאה של אנשי קשר

עילם

עילם פועלת מכוח ייפויי כוח והעברת זכויות שנמסרו לידה על ידי ציבור המוסיקאים הישראליים ומאגדת באופן כזה זכויות של כ-4500 נגנים ומנצחים. 

www.eilam.org.il

משרד: 03-6959355

לימור אגמי, מנהלת מחלקת תמלוגים ומערכות מידע Limor@eilam.org.il

 

הפדרציה למוסיקה

ארגון המייצג את תעשיית התקליטים ברחבי העולם, מקדם ומגן על זכויות היוצרים של חברות התקליטים.  בסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי הפעילויות העיקריות כוללות  מתן רישיונות לעשיית שימוש בתקליטים/הקלטות. מחלקת מוזיקה וזכויות: yossib@ifpi.co.il

מחלקת השמעה פומבית: alex@ifpi.co.il

https://ifpi.co.il/

הפי"ל

הפדרציה למוסיקה ישראלית וים־תיכונית בע"מ. מייצג מפיקים עצמאיים ומסדיר את ההתקשרות ביניהם לבין המשתמשים בהקלטותיהם. 

www.pil.org.il

טלפון משרד: 03-6242390

לירון לינדאור: liron.lindaur@gmail.com

מחלקת התיעוד של הפי"ל dana@pil.org.il